לשאלה הזו שני הבטים . הבטי מיסויי והבט שאינו מיסויי.
בהבט שאינו מיסויי - החברה היא ישות משפטית נפרדת מבעליה . לעיתים יש יתרונות להפרדה הזו - בעל המניות רוצה להפריד עצמו מהפעילות העיסקית .
בהבט במיסויי - המס בחברה הינו דו שלבי- בשלב הראשון מס חברות 24% , כשריווחי החברה ימשכו - יחול מס על השכר או על הדיבידנד.

יש מספר מסלולי מיסוי -
1. פטור מלא ממס - תקרת הפטור - עד 5,010 ש"ח לחודש ( בשנת 2017)
2. פטור חלקי ממס - אם סכום ההכנסה עולה על 5,010 ש"ח אך פחות מ 10,020 ש"ח לחודש- תקרת הפטור תחושב לפי "פטור מתואם ". צורת החישוב
לא תפורט כאן.
3. מיסוי 10% מס - מבלי אפשרות לקזז הוצאות.
4. חיוב מס לפי מדרגות שוליות של המשכיר - ניתן לדרוש הוצאות שוטפות.

אם מרכז החיים או שיש זיקות בישראל , צריך לדווח על ההכנסות מחו"ל.
מרכז החיים יקבע במבחנים כמותיים ואיכותיים.
בהבט הכמותי - קיימת חזקת הימים:
מי ששהה בישראל בשנת המס 183 יום או יותר , או אם שהה בישראל בשנת מס מסויימת 30 יום וביחד עם השנתיים הקודמות - 425 ימים - יחשב כתושב ישראל לעיניין מס הכנסה.
מי שנחשב תושב ישראל לפי חזקת הימים ומבקש לסתור טענה זו- ידרש להגיש דו"ח בישראל המפרט את טענתו בצרוף מסמכים תומכים.

אישור ניהול תקין הינו באחריות רשם העמותות במשרד המשפטים .
הכרה בעמותה כמוסד ציבורי - הינה באחריות רשות המיסים -לצורך כך נדרש לצרף אישור ניהול תקין .
לצורך ניהול תקין - נדרש להגיש עד ה 30 ביוני של השנה העוקבת- שורה של מסמכים ודוחות שהעיקריים שבהם:
דו"ח כספי ,
רשימת תרומות שהסכום השנתי שלהן מתורם יחיד עולה על 20,000 ש"ח- תוך פרוט שמות התורמים
דו"ח מילולי ( נוסח מוצע באתר רשם העמותות)
פרוטוקול אסיפה כללית לאישור הדוחות והמלצות ועדת הביקורת
רשימת 5 מקבלי השכר הגבוה
פרוטים לגבי תרומות מישות מדינית זרה