פיצוי ממעביד- לא תמיד הכנסת עבודה
נאוה רומי, רואת חשבון
בפסק דין [1]שפורסם לאחרונה עלתה שאלת המיסוי במקרה שעובד קיבל פיצוי ממעבידו עקב עריכת שינוי מבני בחברה.
פסק הדין דן בשאלה האם פיצוי שקיבלו עובדי בתי הזיקוק לנפט במהלך תהליך הפרטת החברה
הינו הכנסת עבודה או תקבול הוני .
המערער עובד בז"ן קיבל בשנים 2006 -70 אלף ₪ ובשנת 2007- 90 אלף ₪ נוספים.
פקיד השומה ערך לעובד שומה המתבססת על ההנחה שהפיצוי הינו הכנסת עבודה.
בהסכם מיקדמי עם פקיד השומה נקבע שהכרעת הדין בעינינו תחול על כל עובדי בז"ן.
המשמעות מבחינת שיעורי המס הינה : כאשר מדובר בהכנסת עבודה העובד ממוסה בהתאם
לשעורי המס השולי שלו [2].
כאשר מדובר בהכנסה הונית הרי שהמס מוטל על רווח ההון הראלי בלבד ובשעור שאינו עולה על
20% [3] לפי סעיף 94 לפקודת מס הכנסה .
בפסק הדין נסקר ההבדל שבין תקבול הוני לבין תקבול שהוא הכנסת עבודה.
מכירת גורמי היצור ה"רגילים" בעסק מניבה הכנסה שוטפת שתסווג כהכנסת עבודה. מכירת גורמי
היצור עצמם תיצור הכנסה במישור ההוני.
למה הדבר דומה? עסק מייצר הכנסה מגורמי יצור מכונה בשילוב עבודת פועלים. ההכנסה הזו בדרך
כלל הכנסה שוטפת לאורך חיי העסק – תסווג כהכנסה מעסק ולעובדיו כהכסת עבודה.
ממכירת גורם היצור – מכונה- תנבע הכנסה שתסווג כהכנסה הונית. הכנסה זו בדרך כלל אינה
שוטפת ואינה במהלך העיסקי הרגיל.
הכנסה שיש בה מכירת "גזע היצור" מהווה הכנסה הונית.
מהכנסות אינצידנטליות לעסק , הנובעות במהלך העסק הרגיל נובעות הכנסות פרותיות / הכנסות
עבודה.
עובדי בז"ן טענו בפסק הדין הנדון שיש להם זכות מוקנת להתנגד לשינוי מבני בחברה, זכות זו הינה
נכס . עצם הויתור על הזכות להתנגד לשינוי מבני בחברה מהווה לשיטתם מכירת נכס , ומכאן שעל
התקבול להתמסות לפי שעורי המס של תקבול הוני.
עמדת מס הכנסה הינה שמענקי ההפרטה שולמו לעובדים , בזיקה ליחסי העבודה שבין הצדדים ולכן דינם של תקבולים אלו להתמסות כהכנסת עבודה.
בכל מקרה פרטי שבו יש להבחין בין תקבול הוני או תקבול המסווג כהכנסת עבודה – יש לבדוק את
הסוגיה, מה בא המענק למלא, באיזו עילה ניתן התקבול. מקור העילה יצבע את התקבול בגוון הוני
או פרותי.
סוגיה מעניינת שנסקרה בהערת אגב הינה סוגיית תשלום שמשלם מעביד לעובד שפרש לשם מניעת
תחרות.
העובד הפורש מקבל מענק ובתמורה מתחייב שלא לפנות ללקוחות המעביד הקודם.
מה דינו של מענק זה? האם יחשב כמענק הוני וימוסה בשעור מס 20% או שיסווג כמענק פרותי
וימוסה לפי שעור המס השולי של העובד.
בפסיקה נעשתה הבחנה בין מענק שמטרתו שמירה על לקוחות קיימים , שאז הסיווג פרותי – דהיינו
הוצאה שוטפת אצל המעביד הקודם והכנסה שוטפת (פרותית) אצל מקבל המענק.
במידה ומטרת המענק גיוס לקוחות חדשים , כי אז יסווג המענק כהוני.
במקרה עובד בז"ן נקבע כי מהלך שינוי מבני חוץ אירגוני ( להבדיל משינוי פנים אירגוני כמו העברת
עובד ממחלקה למחלקה) ובמיוחד שינוי מבני מסוג הפרטה הינו מהלך המחייב הסכמת העובדים.
לעובדים זכויות שונות ונרחבות , שמקורן בדיני עבודה, לרבות הזכות לסרב לעבוד אצל המעביד החדש.
מהי מהותו של תשלום המשולם לעבד על מנת שיוותר על זכויות אלו ויסכים לשינוי האירגוני?
במקרה הנדון של עובד בז"ן השופט הכיר בכך שהתשלומים ששולמו לעובדי בז"ן שולמו בגין ויתור
העובדים על זכותם להתנגד לשינוי. ויתור על זכות הינה כמכירת נכס לפי סעיף 88 לפקודת מס
הכנסה ולכן התקבול הוני.
נעיר שהכרעת הדין משקפת שינוי מהמתווה שהוכר לאורך השנים שכל תקבול ממעביד לעובדו הינו
מתוך זיקת יחסי עבודה ולכן הכנסת עבודה.
במקרה הנדון העובד המשיך לעבוד בבז"ן , נמשכים יחסי העבודה ועל אף זאת הוכרה מכירה של
זכות ממכלול זכויותיו הרבות כמכירה הונית.
הכרעת הדין עלולה לגרום למצב שתלושי השכר יהפכו מעתה לערב רב של מכירת זכויות מזכויות
שונות , כשיתבקש לגביהן הכרה בשעור מס מיוחד – 20% , לצד רכיבי שכר "רגילים".
תוצאה זו היא תוצאה קשה מבחינת וודאות חישובי המס.
נמתין לתוצאות העירעור בעליון שוודאי יוגש. בהחלט לא נאמרה המילה האחרונה.
[1] ע"מ 859-08 חיים ניסים נ' פ"ש חיפה
[2] בשנת 2007 מדרגת המס המקסימלית 48%, בשנת 2010 ובשנת 2011- 45% . בנוסף למס הכנסה העובד ימוסה בביטוח לאומי.
[3] עד שנת 2003 מוסה רווח ההון לפי שעור המס השולי , משנת 2003 שעור המס המקסימלי 20%, לכן הייתה גם חשיבות לקביעת המועד שבו נצחמה הזכות לפיצוי.